קצת על מוצא עילית

מוצא עילית הוא יישוב קהילתי עם אופי כפרי הממוקם ליד ירושלים בתחום המועצה האזורית מטה יהודה באזור הררי וירוק הצופה על מורדותיה הדרומיים של ירושלים. היישוב מונה כ־1,000 תושבים.

מוצא עילית הוקם כמושב עובדים בשנת 1933, בסמוך למוצא (תחתית) במעלה ההר, על ידי בני מוצא וקבוצת פועלים מירושלים. אנשי היישוב התפרנסו מגידול פרות לחליבה ומאירוח נופשים. כיום היישוב חדל להיות חקלאי ורוב תושביו הם בעלי מקצועות חופשיים. אופיו הכפרי של מוצא עילית ומיקומו האטרקטיבי של היישוב במבואות ירושלים ועל הדרך הראשית מתל אביב לבירה, מושך אליו אוכלוסייה המחפשת איכות חיים.

חלקו הצפוני של היישוב נקרא "מתחם ארזה" ובו ממוקם בניין מרשים הידוע באזור בשם "הבית הלבן" או בשמו ההיסטורי "ארזה – בית הבראה לחלוצים". את ראשיתו של "מתחם ארזה" ניתן לזהות כבר ב־2 בנובמבר שנת 1898, עת הגיעו למקום בנימין זאב הרצל ודוד וולפסון ונטעו בו עצים. העץ שניטע באותו יום קיבל בספרות ובעיתונות את השם "ארז הרצל" והמתחם כולו קרוי עד היום על שמו. עם קום המדינה התחילה במקום מסורת של נטיעת עצים על ידי נשיאי מדינת ישראל שנטעו כל אחד בתורו עץ במתחם. כיום ב"חלקת נשיאי ישראל" שבמתחם מצויים העצים ששתלו יצחק בן צבי (ברוש), זלמן שזר (ברוש), אפרים קציר (ברוש), יצחק נבון (ארז) וחיים הרצוג (ארז).

בית ההבראה ארזה "הבית הלבן" בימי תפארתו - צולם בסביבות 1934

הברוש (בטעות נחשב ארז) שנטע תיאודור הרצל ליד מוצא (ארזה) - שנת 1898. צילום: לע"מ

היישוב מוצא עילית כולל מגוון גילאים ובשנים האחרונות נוספו לו משפחות צעירות רבות. תושביו מהווים קהילה פעילה, החוגגת יחד פסטיבלים, חגים ואירועים תרבותיים מגוונים.

בתי היישוב משקיפים על נוף פסטורלי של הרי ירושלים, עין כרם, עמק מוצא, סכר בית זית ופסגות ההרים, והמקום מהווה נקודת עלייה לרגל לתיירים ונופשים המחפשים אזור כפרי בעל מזג אוויר ונוף אירופאי.

חפירות ארכיאולוגיות למרגלות היישוב

בית הכנסת העתיק של מוצא

מועדי תפילה

ערב שישי
תפילת מנחה: כ- 20 דק' לאחר זמן הדלקת הנרות
יום שבת
תפילת שחרית: 08:00
תפילת מנחה: ע"פ מועד כניסת שבת – המתעדכן מידי שבוע

על אודות בית הכנסת העתיק של מוצא

בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני יחד עם מעינות שופעי מים בקרבתו, הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית.

בשנת תרל"א (1871) נבנה חאן במוצא , ושנת ייסודו חקוקה על אבן הקשת במבנה המשמש היום כבית כנסת. החאן נבנה על בסיס מבנה עתיק, שנבנה על-פי המשוער בימי ממלכת ירושלים הצלבנית. הבניין נבנה על ידי יהושע ילין, על מנת לשמש מלון דרכים לעוברים בדרך יפו-ירושלים. בהמשך שימש מרתף המבנה בית לפועלים. בשנת 1905 הגיעה קבוצת תיירים למוצא, בהם הרב בנימין זאב קראוס, רבה שלדברצן שבהונגריה, שלמה צבי שי"ק, רבה של העיר קרצאג ואחרים, וכששמעו מיהושע ילין כי אין בית כנסת במקום, יזם הרב קראוס גיוס סכום כסף נכבד לבניית בית הכנסת בתוך מבנה החאן. סיפור הקמתו של בית הכנסת מונצח בשילוט המצוי באתר.

[צילום: ד"ר אבישי טייכר]

המבנה שימש כבית כנסת עד פרעות תרפ"ט, ואז ננטש. לאחר מכן היה המבנה חלק מהכפר הערביקאלוניה - כיום מבשרת ציון. בשנת 1961, עם התיישבותן של המשפחות הראשונות באזור מוצא תחתית, שופץ הבניין וחזר לשמש בית כנסת. בשנת 1973 בוצעו ליד בית הכנסת חפירות ארכאולוגיות, בהן התגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית - יישוב ששמו היה קולוניה (מושבה בלטינית ,מקור השם של הכפר הערבי שהיה במקום.
בית הכנסת שוכן סמוך לבית ילין.
תושבי מוצא והסביבה המעוניינים להשתמש באולם ביה"כ, במהלך ימות השבוע, מוזמנים לתאם זאת עם הנהלת ביה"כ. בשבתות מתקיימות בו תפילות עם ציבור מצומצם מתושבי הסביבה: מרמת מוצא מוצא עילית ואף ממבשרת ציון.

 

הפסיפס על קיר בית הכנסת העתיק, מעשה ידיו של תושב מוצא עילית, המתאר את מוצא וסביבתה וברקע ירושלים

תושבים מצלמים את מוצא עילית